הטיפולים בבריכת השחיה

נשאלתי לאחרונה מספר רב של שאלות , כגון: למה במים? מה אפשר להשיג במים שלא ניתן לבצע בחדר כושר? האם המים מרפאים? למי מועיל הטיפול במים? ועוד ועוד...
לטובת החברים החדשים שהצטרפו לפעילות במרכזנו בתקופה האחרונה , ולמען אלה ששכחו , אספר בקצרה על תכונות המים והטיפול בבריכת השיחה.
במשך מאות שנים נכנסו אנשים לטבילה במרחצאות מרפא (לאו דווקא במים המכילים מינרלים שונים) בהם הטמפרטורה עומדת על 34 עד 35 מעלות צלסיוס. וגילו תופעות שונות על עצמם , כגון: ירידת נפיחות ברגליים , אי עצירת נוזלים ממושכת , זרימת דם תקינה ועבודת לב חזקה יותר.

עם השנים, בעצם עם ההתקדמות בחקר החלל, נעשה מחקר מדעי על הפסיכולוגיה של הכניסה למים, וזו הפכה מודל של ניסויים עקב חוסר משקל החשוב לאסטרונאוטים באימוניהם בחלל. במחקרים השתמשו בטכניקות שונות של מדידה ושל אנליזה, וכמובן בסטטיסטיקות, ונוכחו במספר מימצאים: שינויים לטובה בתיפקוד הכליות, שינויים בקצב הלב - חל גידול במהירות דופק הלב, אך לחץ הדם נישאר יציב, ולכן הגידול בתפוקת הלב היה מלווה בגידול בנפח התנועה ובירידה בהתנגדות האיברים הפריפריים (ואולם, עדיין לא הושלמו הניסויים וידוע שיש צורך להגביר את הפעילות הפריפרית).

כל זה אמור, כמובן, לגבי טמפרטורת מים של 34 עד 35 מעלות צלסיוס. לגבי מים המכילים מינרלים (כמו חמי טבריה או מעיינות עין גדי) לא סביר שמים אלו מטיבים עם האיברים הפנימיים מאחר ואינם נספגים בגוף. במקרה הטוב הם מטיבים עם עור הגוף הבא עימם במגע. ומכאן, שמי בריכת השחיה הרגילה טובים באותה מידה לטיפולים.

העקרונות ההידרודינמיים בעלי החשיבות הם: צפיפות יחסית, ערבול חיכוך, לחץ הידרוסטטי ומרכז הכובד. הטיפול במים עובד, בראש ובראשונה, על שיווי המשקל (לא אכנס פה לעקרון מרכז הכובד), דבר שהוא החשוב ביותר למטופלים שזוהי בעייתם העיקרית. ראשית, אין פחד של נפילה מכיוון שאין סכנת פציעה או חבלה כמו ביבשה. את זאת לומד המטופל מהר מאוד: נפלת, בלעתי מים, עליי למנוע זאת להבא. והוא מעביר את מרכז הכובד למרכז גופו. משותק ביד ימין, למשל, גופו ייטה ימינה משום שאין שומן באיבר הפגוע וצפיפות החומר בו גדלה. אך, עם זאת, ילמד לנווט את מרכז הכובד למרכז הגוף על-מנת להתיישר במים לשם שימרת שיווי המשקל, וזה מביא אותו להפעלה הנחוצה לו. כמובן שלכל חלק בגוף יש צפיפות יחסית משלו. האיברים העליונים הינם בדרך כלל פחות צפופים מהאיברים התחנונים ולפיכך הזרועות צפות ביתר קלות בעוד הרגליים נוטות לשקוע. אם כי ישנן נכויות, כמו פרפלגיה או ג'יליאן ברה, המראים שינויים בצפיפות היחסית של המטופל ויש איפוא, להתחשב בהם.

ההידרותרפיה היא צורה פופולארית של טיפול במצבים שונים: חום המים מגביר את שחרור השרירים, מקהה כאב, והציפה במים מסייעת לתנועת המפרקים (היא מאריכה את גופנו ב - 2 עד 2.5 ס"מ, מורידה לחץ על עמוד השדרה והמפרקים ומפחיתה עוויתות שרירים - ספאזם). לדומא, אנו מחזקים שרירי ידיים ע"י הצפת הידיים וסיבובם על פני המים (מגדילים את מומנט המנוף) ונעזרים אף במצופים על-מנת להציף ידיים בצורה מוגברת.

 ההשפעות התרפיות של תרגול המים הן רבות ומגוונות:

 1. שחרור מכאב ועיוות שרירים (ספאזם);

2. מנוחה של המפרקים;

3. הגדלת היקף וטווח הצנועה;

4. חינוך מחדש של שרירים רפויים או משותקים;

5. חיזוק שרירים והגברת כוחם וכוח עמידותם;

6. שיפור הפעילות התיפקודית של ההליכה;

7. הגדלת מחזור הדם וכמובן שיפור מצב הרקמות השונות;

8. עליית ביטחונו האישי של המטופל ומצב רוחו והוכחה לכך שהוא מסוגל להשיג מקסימום של אי תלות תיפקודית.

חום המים מסייע למטופל לשחרר כאב; הוא מפחית התכווצויות שרירים ומביא למנוחה ולהרפיה. כשהכאב חולף , המטופל מסוגל לנוע ביתר נוחות וגם היקף תנועת המפרקים גדל. היות שחום המים גם מרחיב את כלי הדם על שטח העור ומגביר את הספקת הדם לעור , משפר את מצב העור , במיוחד אצל אלה שזרימת הדם ההיקפית שלהם נמוכה. כשהדם החם מגיע לשרירים העמוקים הטמפרטורה שלהם עולה , הם מתכווצים ביתר קלות ותיפקודם משתפר.

הציפה על פני המים תומכת בגוף ומייצבת את השפעת כוח המשיכה. תמיכה זו אף היא מסייעת להרפיה ולהפגת כאבים. התחושה של חוסר משקל גורמת להזזת המיפרקים באופן יותר חופשי ובפחות מאמץ מאשר אותו תרגיל ביבשה, למשל. יחד עם השפעות החום, הציפה מאפשרת טווח תנועה יותר גדול. הלחץ השווה של המים על כל הגוף השקוע במים עוזר לתמוך בגוף במצב זקוף. תמיכה זו , יחד עם תחושת חוסר המשקל במצב של ציפה, תביא להגשה של ביטחון אצל המטופל (המתקשה ללכת בחוץ), שבאפשרותו ללכת בתוך הבריכה לפני שיהיה מסוגל להלך בחוץ.

חופש התנועה המושג במים גורם להרגשת הנאה ומעלה את המורל אצל המטופלים. הם חשים שהם מסוגלים לפעול במים באותן תנועות שאותן הם אינם יכולים לבצע על היבשה. מדובר בנכים הסובלים מהמיפלגיה, דיפלגיה, סקלרוזיס, שיתוק מוחין ופרפלגים.

לסיכום, מטרות הטיפול ההידרוטרפי הן:

 - שיפור קרדיו-וסקולרי

- שיפור נוירומוסקולרי והישגים פיסיים

- שיפור יציבה והופעה

- שחרור מתח 

- גירוי פעילות מנטלית 

- שיפור ההרגשה האישית 

- ואפילו - האטת ההזדקנות.